יום רביעי, 22 ביוני 2011

יסמין אבן בהופעה



לקראת הופעתה של יסמין אבן במוצ"ש 25.6.2011 ב"אוזן בר" בתל אביב
היא התארחה בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל לסט אקוסטי קצרצר


דני אור ואסף סיטון הקליטו
דני זודקביץ' צילם


והנה משהו שכתבתי עליהם ועל שותפה נתן לסלור שכתבה שלא-פורסמה-עדיין ב"ישראל היום"


שניהם ביחד וכל אחד לחוד
הם לא ממש צמד, אבל כבר כמה שנים ששמותיהם של יסמין אבן ונתן סלור כרוכים זה בזה. הם ביחד בהופעות משותפות ובכל מיני הפקות, שלו ושלה ושל שניהם. בימים אלה הוציאו השניים, כל אחד ואחת לחוד, אלבומים חדשים, מקסימים, שגם בהם ישנן לא מעט נקודות השקה (שירים שנכתבו ביחד, אותו מפיק מוזיקלי), וזו גם הזדמנות לשים לב אליהם בנפרד.


נתן סלור, בנה של תרצה אתר ז"ל (ונכדו של נתן אלתרמן ז"ל) נושא על כתפיו מחויבות לאיכות בשל המורשת המפוארת. במידה רבה הקריירה שלו היא שילוב בין יצירה "רצינית" וניסיון להשתחרר מהציפיות, במוזיקה קצת יותר "קלילה", בין האמנותי לפופולרי.
הוא התחיל ללמוד פסנתר בגיל 8 ועד הצבא ניגן בעיקר ג'אז. כתלמיד בבית הספר "רימון" החל לכתוב שירים ובעידודו של יהודה עדר החל גם לבצע אותם. הופעתו הראשונה הייתה בשנת 2000 ב"פסטיבל הפסנתר", עם יסמין אבן. מאז הוא הופיע הרבה, לעתים עם יסמין אבן, השתתף בערבי שירי משוררים והלחין מוזיקה לתיאטרון וגם שיחק בעצמו בהצגות. ב2006 יצא אלבום הבכורה שלו "25 שעות" בהפקת מלחין וגיטריסט "הקליק" לשעבר, אלי אברמוב. שותפיו של סלור לעשייה היו יסמין אבן שהלחינה איתו את רוב השירים וגם מאיר גולדברג, ארקדי דוכין, טל פרי. דני דותן וחיים נחמן ביאליק. בשירה התארחו יסמין אבן, קרני פוסטל ורונה קינן. האלבום כלל גם גרסה שלו ל"בלדה על נערי שגדל" שהלחין סשה ארגוב למילים של תרצה אתר.
באלבום החדש "לא זוכר את אתמול" ממשיכים סלור ואברמוב ליצור פופ-דאנס אלקטרוני נורא יפה. גם אילו היה מופיע כאן רק השיר AFTER ALL THE LOVE IS GONE, שהחזיר את ג'וזי כץ לאולפן ההקלטות אחרי תקופת פרישה קשה, היה האלבום הזה מומלץ בחום. ג'וזי שרה באנגלית, והיא הכי קולית בעולם... מצה שמשמח לומר הוא שבץ' לא לבד ובאלבום יש עוד שירים טובים, בהם מתארחים אלונה דניאל, רוני אלטר, קוואמי וגם... יסמין אבן בגרסה מפתיעה ל"SELF CONTROLL" של לורה ברניגן. יסמין אבן גם שותפה לעיבודים, לכתיבת והלחנת רוב שירי האלבום, מלבד אחד שכתב והלחין עפר בשן ואחד למילים של ערן צור. נתן סלור מוכיל שוב שהוא לא רק מוזיקאי של מוזיקאים. הוא יודע לרקוד בשירים, ובשיר האחרון הוא מרגש במיוחד כיוון שהוא כמעט לבד עם הפסנתר. "קצת אתה" קוראים לו.


גם יסמין אבן נעה כל דרכה בין הביטוי האמנותי "הגבוה" והרצון ליצור מוזיקה פופולרית, אך נדמה שאצלה הצורך לומר משהו אישי בלתי מתפשר גובר על כל שיקול מסחרי. וכך, באלבומה החדש, "לחשים", היא פועלת כביכול בתחום הפופ, אך היצירה שלה מורכבת ולא פשוטה לעיכול. רוב השירים שבחרה להלחין אינם "פופ". טכסטים של מיכל סנונית, ללי ציפי מיכאלי, דבי סער, איתי מאירסון, רחל חלפי, אורציון ברתנא, רפי וייכרט, דורית וייסמן, מירון ח. איזקסון, מאיה בז'רנו, אמיר אור, נורית זרחי, יחזקאל נפשי, ציפי שחרור, אילנה יפה, עידו בסוק וגור שומרון. היא שרה בקול ילדותי מעט, ומארחת לשירה בחלק מהשירים מוזיקאים מצליחים, חמי רודנר, סימה לוי דוכין, אבי בללי, דן תורן, ערן צור, לימור עובד, קרן הדר, עמית ארז ו...נתן סלור וזה יפה ומפחיד בבת אחת... גם כשהמוזיקה (כל הלחנים של יסמין אבן) נעימה וקליטה וגם כשההפקה המוזיקלית (של אלי אברמוב) עוטפת ברוק רך או באלקטרוניקה זורמת, מסתתרת מתחת לפני השטח אימה גדולה. וכמו להדגיש את הגישה האמנותית הוסיפה יסמין ל19 השירים המושרים, "הפזמונים", עוד 14 קטעי הקראה של המשוררים שאת שיריהם הלחינה.


הגישה הזו אינה מפתיעה כיוון שיסמין אבן היא יוצרת מאד מגוונת שלא מסתפקת במוזיקה פופולרית. היא כותבת שירה מגיל צעיר, פרסמה משיריה בכתבי העת "עמדה" ו"מראה" והוציאה ב2007 את ספר שיריה הראשון "אשה באלכסון". בוגרת "רימון" במגמת הלחנה לקולנוע ותיאטרון, כתבה והלחינה הצגות מוזיקליות, הלחינה לערבי שירה, ביניהם ב2003 לתחרות הלחנת שירי היינריך היינה. כבר בתחילת דרכה זכתה פעמיים בפרס אקו"ם: בתחום ההלחנה (2000) ובתחום הפזמונאות (2003). כתבה שירים לרוני אלטר, אביהו שבת, שושן ואחרים, ניגנה באיחוד של "הקליק" והלחינה מוזיקה לסרטים "תעלומת אריס סאן", "הכבשה הכחולה", "גראס באישור רופא" ועוד. הוציאה שלושה אלבומים "יסמין אבן", (2004), "רסיסים" (2006), "החלום שלי הלך לאיבוד: שירים וסיפורים לילדים" ( 2007). "לחשים" ממשיך את החיפוש המתמיד שלה, והיא מצליחה לשלב בו את כל תחומי העניין שלה: שירה, קולנוע, תיאטרון ובעיקר מוזיקה. 


אין תגובות:

פרסום תגובה