יום שבת, 25 ביוני 2011

עוד פעם אחת על דילן... וזהו

ככה הוא (לא) נראה לרוב הקהל

שתי ההופעות של דילן, בשבוע שעבר באיצטדיון רמת גן
ההופעה של דילן בשבוע שעבר ממשיכה להעסיק את מעריציו הפנאטיים (אני יודע, אני אחד מהם...) וגם רבים שסתם באו כדי להיות חלק ממה שנראה כהופעה הכי חשובה של התקופה. הרשת עדיין גועשת בטוקבקים בעד (מעט) ונגד (הרבה) כשהתחושה הכללית היא שלא מדובר פה בעוד חוליה בשרשרת ההופעות שמגיעה אלינו אלא באירוע חד פעמי.     בוב דילן, כנראה היוצר החי הגדול ביותר במאה העשרים, כנראה לא יגיע לכאן שוב, לפחות לא להופעה חיה, והשאלה היא אם כמבקר או ככתב מוזיקה אני אמור לבטא את מה שבאמת הרגשתי, או לשקף את מה שנראה לי כדעת הקהל הרחב. אני מנסה לעשות את שניהם.
בעצם אלה היו שתי הופעות שונות בתכלית. למי שידע למה לצפות וגם הצליח לשבת קרוב לבמה זו הייתה הופעה נפלאה. בוב דילן נמצא בעיצומו של סיבוב הופעות מתיש, כשהוא מתזז מארץ לארץ אחרת כל יומיים. הוא הגיע אלינו חולה, לא שעה לעצת רופאיו לנוח ואולי אפילו לבטל את ההופעה, ונתן את כל מה שיש לו. את כל מה שהוא מסוגל לתת בגילו, באנרגיות שלו, ועם הקול שבו הוא שר עכשיו ועם העיבודים של השירים שלו עכשיו. הוא לא יכול לשיר בקול אחר, הוא לא מנסה לשחזר את הצליל שהיה לשיריו פעם. הוא יוצר גאון שמנסה, גם אחרי מאות ולפעמים אלפי הופעות עם השירים הוותיקים לתת להם חיים חדשים. בעיני עדיפה פרשנות עכשווית על ניסיון של זמר לעשות קאברים לאיך שהוא נשמע לפני שלושים שנה. הבנאדם הוא מהפכן אמיתי והוא יכול להמשיך לחזור על העיבודים הישנים. כשהוא בוחר שירים ישנים (7 מתוך 15 השירים בהופעה היו מיטב להיטיו משנות הששים, שניים מראשית שנות השבעים) הוא חייב לבצע אותם אחרת, כי אחרת למה לו בכלל לבוא? כדי לשמוע את הביצועים הישנים אפשר לרכוש דיסקים...
הוא בא לעשות עבודה. לא למצוא חן, לא להתחנף ולא להתנחמד. את העבודה שלו הוא עשה נהדר. עם שאריות החצץ של קולו הוא שר מצויין, לא זייף ולא חיפף, הוא ניגן נפלא באורגן, הבריק מיד פעם בגיטרה סולו והיה, כרגיל, נגן מפוחית מדהים. ביחד עם ההרכב המושלם שלו נשמע דילן כמו זמר בלוז שחור בשנות הששים שבא למועדון לנגן את הריתם-אנד-בלוז שלו עם כל הנשמה ועם כל האכפתיות. באמת לא משנה לי שהוא לא אמר "ערב טוב תל אביב" או הציג את הנגנים. הוא אמר כל כך הרבה בשירים, שלא הייתי זקוק לשום דבר אחר. כמי שאוהב את דילן של ימינו, ומאזין למוזיקה שלו כיצירה עכשווית וחיה ולא כנוסטלגיה לשנות הששים הייתה לי חוויה נפלאה. המופע היה עמוס שירים נצחיים ("בלדה לאיש רזה", "חזרה להייווי 61", "גשם כבד עומד ליפול", "לכל אורך מגדל השמירה", ""דברים השתנו", "הכל נגמר עכשיו בייבי בלו", "כמו אבן מתגלגלת", "התשובה נשאת ברוח" ועוד ועוד) ובכל זאת הרגע הקסום ביותר מבחינתי היה דווקא ביצוע שקט ואינטימי לשיר פחות מוכר בשם FORGETFUL HEART מתוך אלבומו האחרון.  גם בשיר הזה, כמו בעוד הרבה רגעים יפים במופע, הרגשתי המון אהבה ואינטימיות על הבמה. שכחתי לרגע שאני באיצטדיון רמת גן. בקיצור, למאזינים כמוני שידעו איזה דילן הולך להגיע, והיה להם מזל לראות אותו מקרוב, זו היתה הופעה בלתי נשכחת.
לרוב הקהל, כנראה, החוויה הייתה שונה לגמרי. איצטדיון רמת גן הוא המקום הכי פחות מתאים לריתם-אנד-בלוז האינטימי של דילן. רק מעטים יכולים להרשות לעצמם להיות קרובים לבמה (וספק אם דווקא הם קהל היעד העיקרי של דילן) וההוראה שלו (שקיימת לדעתי בכל הופעותיו) לא לצלם אותו בקלואזפ הותירה חלק גדול מהצופים מרוחקים ומנוכרים עם מסכי וידאו שלא עוזרים להבין מה קורה על הבמה, לא מראים שהוא רוקד, שהוא מחייך, שהוא גם יודע להופיע. התאכזבו במיוחד אלה שלא שעו ל"אזהרות" המקדימות, שלא מכירים בכלל ובטח לא אוהבים את דילן של עשר-עשרים השנים האחרונות ואשר, למרות הכל, ציפו לשמוע את דילן הצעיר שר בקולו הגבוה את מיטב להיטיו בגרסאות מוכרות. דילן תמיד היה בלתי צפוי ולא מתפשר עם דרישות הקהל שלו. השאלה היא אם הוא, או דווקא מי שהחליט להביא אותו לאיצטדיון רמת גן בתנאים הידועים-מראש האלה, אחראי על האכזבה.


וככה זה נשמע
http://www.dylanvideo.com/apps/videos/videos/show/14013214-things-have-changed-tel-aviv-israel-20-6-11

9 תגובות:

  1. מסכים עם כל וקול מילה. לדעתי ההפקה פישלה בגדול. היתה הופעה מעולה אבל רק 20 אחוז מהקהל זכה לשמוע אותה כמו שצריך, ופחות מזה זכו לראות.

    השבמחק
  2. קוטנר,
    יש לי שאלה אחרת מכיוון לא צפוי ואני אעשה את זה בנימוס ככל שניתן.
    מכיוון שהכתבה שלך מראה שיש קורלציה יפה בין מרחק מהבמה להנאה בהופעה אז:
    איך השגת כרטיסים שורה ראשונה? באינטרנט לא הייתה אפשרות לקנות שורות 1-10. אני מתוסכל בשל העובדה שלא ניתנה הזדמנות שווה לכל נפש.
    דילניסטים כמוני נאלצו להדחק לשורות 10-20 במקום להנות מהאומן שהשפיע עמוקות על חיינו בקרבת הבמה בשעה ש"סלבריטאים" (איזו מילה נוראית) זכו לשבת מקרוב...
    מנכ"ל לאן אמר לי ששורות 1-10 נמכרו ל"חברה מסחרית" - אז כאחד שישב בשורה ראשונה - מהי אותה חברה מסחרית?
    וגם - האם יש הצדקה לכך שבהופעה שכלל הציבור דואג שתתקיים אין הזדמנות שווה להשגת כרטיסים בכל האיצטדיון?
    תודה ואשמח להתייחסות - זה יכול להיות נושא ראוי לכתבה באתר שלך,
    נרקומן ציבור.

    השבמחק
  3. רשימה מצוינת. אהבתי.

    ולנרקומן ציבור (26 ביוני 2011 05:16) - אני הייתי בשורה 8, ורכשתי את הכרטיסים כאחד האדם באתר "לאן" באינטרנט (שהוא אגב אתר מביש ומבזה – בזבזתי שעות עד שלבסוף, בשלוש בלילה, הצלחתי להזמין את הכרטיסים באתר). מכל מקום, אין ספק שהסלבריטאים קיבלו מעמד מיוחד ולא היו צריכים לעבור דרך מדוריי הגיהינום של אתר לאן. כנראה שבכל זאת שווה להיות כוכב נולד.

    " אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו \ בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב".

    השבמחק
  4. גיא ח-גבעתיים26 ביוני 2011 בשעה 8:57

    בעקבות כתב ההגנה על הופעתו של בוב דילן לא יכולתי להתאפק מלהגיד את הדברים הבאים....
    אני מעריך מאוד את דילן ואת מעריציו שיודעים להעריך גם את החומר הפחות מפורסם שלו, אבל עם כל הכבוד במשך שנים נבנה איזה מיתוס סביב דילן חלק נכבד לזה יש גם להתנהגות המוזרה שלו שמגדילה את המסתורין שבו. אפשר לחשוב שזורחת לו השמש מהתחת. חלק מלהיות אומן גדול זה גם להופיע, להנות מההופעה ולכבד את הקהל.
    בשנה שעברה הופיע בישראל אחד הזמרים המצליחים בכל קנה מידה בגל הזמנים מר רוד סטיוארט. אתם התעלמתם ממנו ואף דנתם האם בכלל כדאי ללכת להופעה. בושה וחרפה. האיש אחד האמנים הנצפים בעולם, נתן בישראל את אחת ההופעות הטובות שנראו כאן לאחרונה, ועל כך העידו גם עיתון ישראל היום שאתה כותב בו,פרפורמר אדיר וכל מילה מיותרת. מכוון שאני מניח שמר קוטנר קיבל כרטיס חינם גם להופעה הזו, אז תקן אותי אם אני טועה לגבי ההופעה. אבל תקן!

    השבמחק
  5. מגיב תוך כדי האזנה לקטעי הוידיאו של ההופעה:
    איך היה הסאונד בשורות המתרחקות מהמרכז?
    מבלי להיות שם,אני מבין את עוגמת הנפש של רוב הצופים,ומסיבה זו נמענתי מלבוא. אין איצטדיון מקום ראוי להופעות כאלו...
    מאידך רבים מהדילנסטים האדוקים ידעו מראש את הצפוי וידעו להפוך הופעה זו להנאה צרופה שאני מבין ושומע היתה מקצועית מאד.
    אישית אוהב את הצרידות ודרך ההגשה ומסכים עם קוטנר שאם לא עושים שינוי אז האומן משתעמם ומשעמם,את עצמו בכל אופן...גם שלום חנוך עושה שינויים בכל הופעה.
    הלואי ויצא דיסק של סיבוב ההופעות באיכות שכולנו נהנה לנצח

    השבמחק
  6. לא הייתי בהופעה כי צפיתי שאקרא ביקורת כמו זו. מסכים עם כל מילה.

    השבמחק
  7. Yoav
    I did not see the show
    But thanks for the great website of
    dylanvideo
    Avi

    השבמחק
  8. דיר קוטנר,

    תודה-תודה-תודה על הרשימה הזאת!!!
    ברור לך שהלינק ששמת כאן הוא שורת המחץ, אם כי כמובן כל מילה אחרת גם היא בסלע.

    איזה כיף של קישור!

    השבמחק
  9. אני לא פריק של דילן וישבתי אי שם רחוק.
    ונהנתי!!!!
    הייתה מוסיקה מצוינת, יופי של ביצועים ולהקה וירטואוזית. על השמחה העיב קצת הסאונד שבגבוהים ובמפוחית צרם את האוזניים וחבל.
    אבל הייתה חוויה נהדרת וכל מי שהתאכזב, הגיע עם כוונה להתאכזב.

    השבמחק